בתור מי שעוסק בתחום הגריאטריה, דוקטור אלעד לאור מכיר מקרוב את מחלת האוסטאופורוזיס, אשר מופיעה בכ-7% מכלל האוכלוסייה, רובם המכריע בעשורים המתקדמים בחייהם. מדובר למעשה בבריחת סידן, המתבטא בדלדול מסת העצם – דהיינו, העצמות בגוף הופכות להיות צפופות פחות ורגישות יותר לשברים. בעשור החמישי והלאה, בדרך כלל תחול ירידה בצפיפות העצם, בקצב שונה מאדם לאדם. לכן, טבעי שבעיה זו תאפיין מבוגרים בגילאים מתקדמים.
לאוסטאופורוזיס, כפי שמרחיב ד"ר אלעד לאור, מספר סיבות אפשריות. להלן כמה מהן:
- התבגרות וזיקנה – מטבע הדברים, אוכלוסייה מבוגרת מצויה בסיכון גבוה בהשוואה לאוכלוסייה צעירה. למשל, כאשר מדובר באנשים בעשורים השביעי והשמיני לחייהם ובנשים המצויות בגיל המעבר, התופעה הזו נפוצה יותר.
- מין האדם – באופן די ברור מהמחקר רב השנים, עולה כי נשים הן בסיכון גבוה יותר ללקות באוסטאופורוזיס בהשוואה לגברים.
- גנטיקה – כן, גם באוסטאופורוזיס, הגורם התורשתי הוא בעל השפעה. ד”ר אלעד לאור מציין, כי קרובים מדרגה ראשונה עם היסטוריה של אוסטאופורוזיס הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח את המחלה ביחס לכלל.
- המחזור החודשי – נשים שהמחזור החודשי הפסיק אצלן בגיל מוקדם, ובמיוחד כאלה שהמחזור הופיע אצלן לראשונה בשלב מאוחר, נחשבות ל’חשופות’ יותר לאוסטאופורוזיס.
- רזון ומבנה גוף – באופן כללי, אנשים רזים או כאלו שסובלים או סבלו מאנורקסיה, נחשבים לחשופים יותר למחלה בהשוואה לאנשים מלאים או גבוהים.
- מחלות רקע – יש מגוון מחלות רקע המלוות אנשים בחייהם ובשכיחות גבוהה יותר לעת זקנה, כפי שאומר ד”ר אלעד לאור. למשל: סוכרת, אי ספיקת כליות, דלקת מפרקים, גושה, פעילות מוגברת של בלוטת התריס ועוד. אלה נחשבות לגורם סיכון נוסף להופעת דלדול עצם ברמה חמורה.
- שברים שהתרחשו בעבר – כאלו שלא קרו מטראומה מסוימת.