בחודשים האחרונים אנו עדים להתפתחותן של מוטציות שונות לווירוס הקורונה. המוטציות הללו משנות את מבנה הווירוס והופכות אותו למדבק יותר. כך הן מעלות את התחלואה. אחד החששות הגדולים ביותר הוא שהחיסונים השונים לא יהיו אפקטיביים כנגד המוטציות. המידע שיש לנו על יעילות החיסונים כנגד המוטציות השונות מוגבל מאוד, אך הרושם הוא שהחיסון יעיל כנגד רוב המוטציות. עם זאת, יש לציין כי יעילות החיסון פוחתת בחלק נגד חלק מהמוטציות.
מה הבעיה?
“המוטציות הן לא הבעיה היחידה בפניה אנו עומדים”, אומר ד”ר אלעד לאור. “אחת הבעיות במחקר המקורי של חברות התרופות הוא שאנו לא יודעים עד מתי החיסון יעיל. הועלתה האפשרות שנצטרך להתחסן כל שנה בגלל שרמת הנוגדנים בגוף כנגד הווירוס יורדת”.
אילו חדשות הביאה חברת פייזר?
“חברת פייזר הודיעה לאחרונה כי רמת יעילות החיסון שפיתחה החברה עומדת על 91%, זאת בהתבסס על נתוני הניסוי העדכניים, שכללו משתתפים שחוסנו במהלך חצי השנה האחרונה. זאת אומרת שלאחר חצי שנה היעילות של החיסון נשמרת כמעט באופן מלא. יש לציין כי מדובר בירידה קלה ביעילות החיסון שהייתה כ-95% לאחר קבלת שתי מנות החיסון. עם זאת, ייתכן שמדובר בעדכון של נתוני יעילות החיסון, מכיוון שכעת נבדקו מספר רב יותר של מחוסנים”.
מה זה אומר בשורה התחתונה?
“זאת אומרת שכרגע אין צורך להתחסן במנת חיסון נוספת, ונראה כי הנוגדנים נשמרים לפחות חצי שנה אחרי. כמובן שיש צורך לראות האם הנוגדנים נשמרים לאורך תקופה יותר ארוכה”, מסביר אלעד לאור.
“בנוסף, נרשמו מאה אחוזי יעילות במניעת מחלה קשה בקרב משתתפי הניסוי בדרום אפריקה, שם התגלתה מוטציה חדשה בשם B1351, שהפכה לדומיננטית ביותר במדינה”.
לאן ממשיכים מכאן?
“לאחרונה חברת פייזר הודיעה כי היא בודקת את האפשרות לתת מנת חיסון שלישית לאנשים שכבר התחסנו בשתי מנות סטנדרטיות. החברה הולכת לבצע ניסוי באנשים שהיו חלק מהניסויים הקודמים שלהם וכבר קיבלו את שתי המנות של החיסון. הם יקבלו את המנה השלישית 6-12 חודשים לאחר קבלת המנה השנייה, ולאחר מכן הם יבדקו האם השיטה הזו יעילה כנגד המוטציות השונות. ייתכן שנצטרך לקבל מנה שלישית לא בגלל רמת נוגדנים נמוכה, אלא כדי למנוע מחלה במוטציה חדשה”, מסכם אלעד לאור.