ד”ר אלעד לאור הסביר בעבר כי לאחר שאדם נדבק בווירוס, בחלק מהמקרים מתעורר בגוף “זיכרון חיסוני”, ובפעם הבאה שאותו וירוס מנסה לחדור לגוף, הוא מייצר נוגדנים שמשמידים את הווירוס לפני שמספיק לעורר מחלה בגוף. זה העיקרון העומד בבסיס החיסונים – מזריקים תרכיב המרכיב וירוס מוחלש, מומת או חלקיקי וירוס לגוף ואז הוא מייצר נוגדנים. כאשר הווירוס האמיתי מנסה לחדור לגוף, הנוגדנים מנטרלים את הווירוס עוד לפני שהוא גורם למחלה.
מה לגבי חיסון נגד קורונה?
אלעד לאור עונה: “מחקרים אחרונים שהתפרסמו הראו שחלק מהאנשים שחלו בקורונה פיתחו נוגדנים בגופם. חלק מהמחקרים הראו שככל שהמחלה קשה יותר, רמת הנוגדנים בגוף עולה. דבר זה העלה את האפשרות שאנשים שחלו במחלה קלה או במחלה ללא תסמינים, לא מפתחים נוגדנים לקורונה ולכן יכולים להידבק שוב . יש לציין כי תועדו מקרים בודדים של אנשים שחלו במחלה בינונית וחלו שוב בקורונה, אך בצורה קלה בלבד”.
אילו מחקרים?
ד”ר לאור מסביר: “מחקר באיסלנד שגילה שמתוך כלל האנשים במדינה, 0.9% מהאוכלוסייה חלו בגל הראשון ושיעור התמותה היה 0.3%. בדמם של 90% מהאנשים שהתגלו כחיוביים לקורונה, עדיין היו נוגדנים ארבעה חודשים לאחר תחילת המחלה. רמת הנוגדנים הייתה גבוהה יותר דווקא במטופלים מבוגרים יותר. כ30% מהאנשים שהיו חיוביים היו ללא תסמינים בכלל”.
מה ניתן ללמוד מהמחקר?
“אנו רואים שגם אנשים ללא תסמינים מפתחים נוגדנים, ולכן ייתכן וגם הם יפתחו חסינות לווירוס”, עונה אלעד לאור, “האם זה אומר שכל מי שיש בגופו נוגדנים מחוסן כנגד הדבקה חוזרת? התשובה היא לא. זה שיש נוגדנים בגוף זה לא אומר שהם יודעים לנטרל את הנגיף. ייתכן וגם הנוגדנים ייעלמו לאחר פרק זמן ארוך יותר כמו שאנו מכירים ממחלות אחרות”.
אלעד לאור ממשיך: “עד כה רבים סברו כי הנוגדנים נעלמים מהר מאוד לאחר ההחלמה. מחקרים מסוימים אף הראו כי אנשים שחלו בקורונה, אך לא סבלו מתסמינים, לרוב לא מפתחים נוגדנים לנגיף – מה שהמחקר הנוכחי הוכיח כמסקנה שגויה. דבר זה מעודד אותנו ביחס לחיסון אפשרי, כי זה אומר שהנוגדנים בגופם של האנשים נשארים לפחות לתקופה של 4 חודשים לאחר ההדבקה הראשונית”.