ד”ר אלעד לאור

מספר מדינות באירופה עצרו את מבצע ההתחסנות לאחר דיווחים שונים על היווצרות קרישי דם לאחר מתן החיסון. המקרה הראשון שדווח היה באוסטריה, ואחריו החליטה המדינה להפסיק את השימוש בחיסון בזמן חקירת מוות כתוצאה מקרישי דם. גם בדנמרק התרחש מקרה דומה, שבו אישה בת 60 מתה כתוצאה מהיווצרות קרישי דם לאחר קבלת החיסון. האם יש קשר […]

מבצע החיסונים במדינה צבר תאוצה, ואנשים רבים מתחסנים אצלנו ובעולם כולו. שני החיסונים שאושרו ראשונים הם החיסונים של החברות פייזר ומודרנה. איך עובדים החיסונים? ד”ר אלעד לאור מסביר כי בשני החיסונים פועלת טכנולוגיה דומה: “החיסונים מכילים מקטע גנטי קצר שנקרא mRNA, שיוצר במעבדה באופן מלאכותי. המקטע הגנטי מעודד את התאים בגוף לייצר חלבונים שונים שנמצאים

ככל שעובר הזמן ויותר אנשים מתחסנים או מחלימים מקורונה, וירוס הקורונה מתחיל לפתח עמידות וליצור מוטציות שונות. ההערכה כעת היא שבסוף תתגלה מוטציה שתהיה עמידה גם בפני החיסונים וניאלץ לפתח חיסון חדש או לשנות את החיסון הקיים.  גם בברזיל התגלתה מוטציה לקורונה והחוקרים מעריכים כי המוטציה הברזילאית מסוגלת להדביק מחדש עד 60 אחוזים ממחלימי הקורונה

מדינת ישראל היא אחת המדינה בה שיעור המחוסנים הוא הגבוה בעולם. דבר זה מאפשר לראות האם החיסון באמת יעיל ומה תופעות הלוואי שלו. קופת חולים כללית, אחת הקופות הגדולות בארץ, ערכה ניסוי במטרה לבדוק האם החיסון של פייזר אכן יעיל כפי שפורסם במחקר המקורי של החברה, שבוצע על עשרות אלפי אנשים בלבד. מה מצאו חוקרי

לאחרונה התפרסמו שמועות כאלו ואחרות על חומרים “מסוכנים” כביכול שנמצאים בחיסון של פייזר, ועל כך שהחברה מסתירה אנשים שמתו כתוצאה מהחיסון. אחד החומרים שקיים בחיסון ומשמש להפחדה הוא אשלגן כלורי (potassium chloride), והטענה היא שהחומר מסוכן משום שמשתמשים בו לצורך הוצאות להורג בארה”ב.  האם החומר הזה אכן מסוכן? “החומר אינו מסוכן במינונים נמוכים, אך כמו

מחלת הקורונה התפשטה בדנמרק לאחרונה גם לחורפנים. על פי ההערכות, כ-17 מיליון חורפנים הומתו בדנמרק. לפני מספר שבועות הודיעה ראש ממשלת דנמרק כי כל חוות פרוות החורפנים במדינה ייסגרו ובעלי החיים שנמצאים בהן יומתו, כדי למנוע התפשטות של שינוי חדש של נגיף הקורונה, שעובר מחורפנים לבני אדם. אף על פי כן, לא כל החורפנים בדנמרק

בכל שנה עשרות אלפים נדבקים במחלת השפעת. בלי קשר למחלת הקורונה, השפעת היא מחלה קשה שפוגעת בעיקר בקבוצות הסיכון (קשישים, ילדים עד גיל 5, נשים בהריון ומדוכאי חיסון) וגורמת לתמותה. גם אנשים בריאים ללא כל מחלות רקע יכולים למות ממחלת השפעת. השנה יש חשיבות גדולה מאוד להתחסן כנגד שפעת, מכיוון שחיסון נגד קורונה כרגע עדיין

מה משמעות המונח “חסינות עדר” שנשמע לאחרונה פעמים רבות בהקשר לנגיף הקורונה? כיצד משיגים את אותה חסינות עדר? אילו מקרים היו בעבר בהם חסינות העדר שמרה על בני האדם, ומה עלול לפגוע ביעילותה? ד”ר אלעד לאור עונה על השאלות בסרטון הבא, ומסביר מה עלולים להיות הסיכונים הקשורים בחסינות עדר ביחס לנגיף הקורונה. בנוסף, ד”ר אלעד

מחלת השפעת היא מחלה קשה, שפוגעת בעיקר בקבוצות הסיכון (קשישים, ילדים עד גיל 5, נשים בהריון ומדוכאי חיסון) ויכולה לגרום למוות, גם בקרב אנשים ללא מחלות רקע. נגד מחלת השפעת יש צורך להתחסן כל שנה. מדוע צריך להתחסן כל שנה, ולעומת זאת, ישנן מחלות אחרות שנגדן מספיק להתחסן פעם אחת או מספר מועט של פעמים?

אילו סוגי חיסונים קיימים? ד”ר אלעד לאור עושה סדר, ומבחין בין סוגי החיסונים השונים: חיסון מומת – חיסון זה מיוצר על-ידי הריגת הנגיף בעת תהליך הרכבת החיסון ולכן לא קיים סיכוי שהוא יגרום למחלה. בד”כ משתמשים באמצעים כמו חום, קרינה או כימיקלים שונים להמית את הוירוס. ד”ר אלעד לאור מציין כי לעתים קרובות, יש צורך