בכל סתיו וחורף חוזרים במשרד הבריאות ומדגישים כי מומלץ מאוד להתחסן נגד שפעת, ובמיוחד למי שנחשבים לאוכלוסיית סיכון – בני 50 ומעלה ובייחוד בני 65 ומעלה, נשים בהריון והסובלים מגורמי רקע רפואיים. ד”ר אלעד לאור מחדד שאלה שעולה בכל עונת שפעת מחדש: החיסון יעיל? איך עדיין מחוסנים נדבקים בשפעת?
כמו במחלות מדבקות אחרות, קשה מאוד לפתח מדי שנה חיסון לשפעת, שכן הנגיפים משתנים במבנה שלהם ובאופיים. לכן, יש צורך להעריך בכל עונה מה הזנים שצפויים להיות רלוונטיים ולנסות להעריך אם עתיד להופיע זן בעל תכונות אחרות משמעותית, שעלול להוביל למגפה רחבה בקנה מידה עולמי.
איך ניתן להעריך זאת נכונה?
ד”ר אלעד לאור מסביר כי בדרך כלל, המדענים מסוגלים לעמוד במשימה, שכן הם עורכים בדיקות מקדימות לגבי זנים נפוצים בעולם וזנים חדשים. ובכל זאת, מדובר בהערכה מושכלת בלבד. הערכה זו יכולה לפספס את הזנים שצפויים להופיע בצורה מדויקת, ובמקרים מסוימים, החיסון יספק מענה שאינו מושלם. זו הסיבה שבגינה אנשים מחוסנים עלולים להידבק בשפעת.
זה הזמן להבהיר: גם במקרים שבהם התחזית של המדענים מפספסת את המצב בפועל, עדיין ניתן להשיג הגנה חלקית ולמנוע סיבוכי שפעת. כמובן, שהכל תלוי בגיל האדם ובסטטוס המערכת החיסונית שלו. בכל מקרה, בדרך כלל פיתוח הנוגדנים לשפעת מתרחש לאחר 10 עד 14 יום מקבלת החיסון.