מזה זמן רב נפוצה האמונה שיש קשר בין חיסונים מסוימים לבין הופעת אוטיזם בילדים. בעקבות אמונה זו נמנעים הורים רבים מלחסן את ילדיהם ובכך להגביר את הסיכון שלהם לחלות במחלות מסוימת. במאמר זה, דוקטור אלעד לאור מציג כיצד התפתחה האמונה הזו והאם קיימת לה ביסוס מדעי.
“ב-1998 פורסם באחד מכתבי העת הרפואיים החשובים ביותר ה-LANCET, מאמר של ד”ר אנדרו ווייקפילד, שבו הוא מצביע על קשר אפשרי בין החיסון המשולש (MMR – חיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת) לבין אבחנה של אוטיזם. לפי הצעתו של ד”ר ווייקפילד, וירוס החצבת שבחיסון המשולש גורם לדלקת במעי הילדים, בכך מאפשר לחלבונים מזיקים לחדור מן המעיים לתוך זרם הדם ולהגיע למוח. לאחר שהגיעו למוח, אותם חלבונים מסוגלים להשפיע על מערכת העצבים המרכזית, בדרכים שאינן ברורות, אך התוצאה הסופית היא לדבריו פגיעה בהתפתחות המוח הגורמת לאוטיזם”.
ד”ר אלעד לאור אומר, כי “במאמר של ד”ר ווייקפילד הוא בחן 12 ילדים ומתוכם 9 אובחנו עם אוטיזם כחודש לאחר מתן החיסון. לכן ד”ר ווייקפילד המליץ על הימנעות מקבלת החיסון, או על פיצול החיסון לשלוש מנות נפרדות. לאחר פרסום המחקר חלה ירידה משמעותית באחוז ההורים שחיסנו את ילדיהם בחיסון המשולש, וכמובן- עלייה משמעותית במקרים בהם ילדים לקו במחלות שלא חוסנו מהן. אחד החומרים הכימיים הקיים בחיסונים מזה למעלה מחמישים שנה – התימרוסאל הואשם בגרימה לאוטיזם. חומר זה מתפקד כחומר משמר קוטל-חיידקים ומכיל 50% אתיל-כספית”.
כפי שאנחנו יודעים בעבר היו מחקרים רפואיים שהתבררו כלא נכונים ושגויים, ורק לאחר ביצוע מחקרים נוספים ואיסוף מידע נוסף ניתן להסיק מסקנות מרחיקות לכת, כמו המסקנות שהסיק ד”ק ווייקפילד לאחר ביצוע המחקר שלו.