מספר מדינות באירופה עצרו את מבצע ההתחסנות לאחר דיווחים שונים על היווצרות קרישי דם לאחר מתן החיסון. המקרה הראשון שדווח היה באוסטריה, ואחריו החליטה המדינה להפסיק את השימוש בחיסון בזמן חקירת מוות כתוצאה מקרישי דם. גם בדנמרק התרחש מקרה דומה, שבו אישה בת 60 מתה כתוצאה מהיווצרות קרישי דם לאחר קבלת החיסון.
האם יש קשר בין היווצרות קרישי הדם לבין החיסון?
אלעד לאור עונה: “לא ברור האם אכן יש קשר בין היווצרות קרישי הדם לבין החיסון, אך המדינות הללו עצרו את החיסונים כדי לא לקחת סיכונים מיותרים”.
כיצד הגיבה חברת התרופות אסטרה-זניקה?
“חברת התרופות טענה בתגובה כי אין מה לחשוש וכי שיעור יצירת הקרישים בקרב מקבלי החיסון שלה הוא נמוך יותר ביחס לאוכלוסייה הכללית”, מסביר ד”ר אלעד לאור. “גם סוכנות התרופות האירופית וארגון הבריאות העולמי מסרו כי לא נמצאו כל עדויות ממשיות שהחיסון גורם ליצירת קרישי דם. הסוכנות האירופאית לתרופות עדכנו את המידע בעלון של החיסון שקיימת אפשרות נדירה שגורמת להיווצרות של קרישי דם, אך ציינה שהתועלת מהחיסון גוברת מהסיכון שבו”.
כיצד השפיע מידע זה על מבצע החיסונים?
“לאחר פרסום המידע הזה חלק מהמדינות שבו לחסן את האזרחים בחיסון של אסטרה-זניקה. כידוע, ישראל רכשה כ-10 מיליון מנות חיסון נגד נגיף קורונה מחברת אסטרה-זניקה”, אומר אלעד לאור. “לפי הפרסומים של החברה היעילות של החיסון נעה בין 62% ל-90%. החיסון של אקסטרה-זניקה עובד בצורה שונה מאשר החיסונים של חברות כמו פייזר ומודרנה, והוא דומה לחיסונים שאנו מכירים ממחלות אחרות”.
כיצד עובד החיסון של אסטרה-זניקה?
“החיסון שפותח באוקספורד מבוסס על וירוס מהונדס, שמקורו בשימפנזות, הנושא מרכיבים של וירוס הקורונה האנושי. המרכיבים האלו הם שגורמים לתגובה החיסונית בגוף. היתרונות של החיסון הוא שהוא ניתן במנה בודדת אחת, הוא אינו דורש קירור מיוחד כמו שאר החיסונים ועלותו מאוד זולה”.